זה נראה טריוויאלי: לאחר שהקמתם בית בישראל, הרחבתם את המשפחה בתוספת כמה זאטוטים, הסתגלתם לאורח חיים מסויים, או אז כמעט תמיד מתגבש הצורך לעבור לשלב הבא: רכישת נכס חדש למגורים (בית או דירה) והמעבר אליו. הסיבות למעבר יכולות להיות שונות ומגוונות: החל מהצפיפות המעיקה, דרך השכנים המעצבנים, וכלה בסביבה חינוכית איכותית יותר. אך לרוב, למרות שדאגתנו לעתיד הילדים היא הסיבה השכיחה למעבר, אל לנו לשכוח כי הם שותפים שווי זכויות לעצם תהליך המעבר. היפרדות מהסביבה המוכרת, עזיבת הדירה והחדר האהוב והאינטימי, הם הגורם העיקרי לאי שקט אפילו אצל אנשים בוגרים, על אחת כמה וכמה אצל הילדים.
בהמשך המאמר, נעלה מספר כללי אצבע ורעיונות שיישומם עשוי להקל במידה ניכרת על ילדיכם (וגם עליכם, כמובן) את תהליך המעבר. אך לפני כן, נדגיש את אחד העקרונות החשובים במשימת המעבר החלק: להשתדל לצמצם, ככל הניתן, שינויים חדים ביחס לחיים הרגילים של שותפינו הקטנים, למנוע טלטלה והפתעות וחוויות בלתי נעימות. אמנם ישנם הורים שהתברכו בילדים שישמחו להשתתף בתהליך (אריזה, הובלה, פירוק וסידור הבית החדש), אולם, ככלל – כל ילד מצריך ההתחשבות בגיל ובאופי שלו – ועלינו להיות ערים גם לאפשרות שהמעבר יקשה עליו. לדוגמה, חלק מהילדים נרתעים ממראה הצעצועים והמשחקים האהובים שנארזים ונערמים בחוסר כבוד בקופסאות וארגזים. לסכם במשפט אחד: נצלו את היכרותכם הממושכת, תשאלו, תקשיבו ותעשו מה שטוב להם (ולכם).
הובלה: שתפו את הילדים באריזה
אחת הנקודות הייחודיות במעבר עם ילדים היא שאת חדר הילדים על חפציו ורהיטיו, מפרקים ואורזים אחרון. ההסבר לכך הוא פשוט: עצם מראה החדר, שהיה הסביבה הטבעית שלהם משך כמה שנים, מבולגן והרוס, עלול להיות מלחיץ ולא נעים.
לכן, שתפו את הילדים באריזה. למשל, באריזת החפצים שלהם: כדי להבהיר את המעבר המתקרב, כל ערב ניתן לארוז קצת. בכך, ניתן לילדים לחטט בארגזים כדי לראות שהכל בסדר ושום דבר לא נעלם. תציעו להם "לקשט" ולסמן את הארגזים עם התכולה שלהם (משחקים, צעצועים, כלי מיטה וכו') במרקר ומדבקות צבעוניות. כך תאפשרו להם להרגיש חשובים, וגם ניתן יהיה לזהות אותם ביתר קלות בבית החדש, לאחר ההובלה.